טעות ההורות הקטנה שהורסת לכם את הזוגיות בשקט.

הילדים סוף סוף ישנים. הבית שקט. אתם יושבים על הספה, כל אחד עם הטלפון שלו. אתם עייפים. עוד יום עבר. עוד יום של עבודה, ריצות, חוגים, ארוחות ערב, מקלחות. מתי בפעם האחרונה דיברתם? לא על מי לוקח את הילד מחר מהגן. לא על החשבונות שצריך לשלם. דיברתם. כמו פעם. השקט הזה, בין שני אנשים שאוהבים, יכול להיות רועש מאוד.

זה קורה להרבה זוגות. זה לא מתחיל בפיצוץ גדול. זה מתחיל בהחלטה קטנה, כמעט בלתי מורגשת. ההחלטה לשים את הילדים במרכז המוחלט של החיים. זה נשמע נכון. זה מרגיש כמו הדבר האחראי לעשות. אנחנו רוצים להיות ההורים הכי טובים שאפשר. אנחנו משקיעים בהם את כל האנרגיה, כל הזמן וכל הרגש שלנו. כאן, בדיוק בנקודה הזאת, מסתתרת הטעות השקטה.

איך הזוגיות הופכת לעסק משפחתי

כשהילדים הופכים למרכז היחיד, הזוגיות משנה את תפקידה. היא מפסיקה להיות מקור של תמיכה, חברות ואהבה רומנטית. היא הופכת להיות חברת ניהול. "חברת ילדים בע"מ". אתם הופכים למנכ"לים שותפים. השיחות שלכם הופכות לישיבות הנהלה. "צריך לקבוע תור לרופא שיניים". "דיברת עם המורה?". "נגמרו החיתולים".

הזהות שלכם משתנה. אתם כבר לא גבר ואישה, בני זוג. אתם "אבא של" ו"אמא של". אתם שוכחים את האנשים שהייתם כשהתאהבתם. אתם שוכחים מה אהבתם לעשות יחד. אתם מפסיקים לחלוק חלומות אישיים, פחדים, הצלחות קטנות מהעבודה. השיח סובב רק סביב פרויקט ההורות. כל משאב רגשי פנוי מושקע בילדים. לזוגיות לא נשאר כלום.

וכך, בשקט בשקט, נוצר ריחוק. זה לא ריחוק של כעס. זה ריחוק של עייפות. אתם חיים זה לצד זה כמו שותפים טובים לדירה. אתם מתפקדים מצוין כצוות לוגיסטי. אבל הקשר הרגשי, הדבק שחיבר ביניכם, מתחיל להתייבש. אתם מפסיקים לראות אחד את השנייה. אתם רואים רק את התפקידים שאתם ממלאים.

המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לילדים שלכם

כאן נדרש שינוי מחשבה. הורים רבים חושבים שהקרבת הזוגיות למען הילדים היא מעשה אצילי. זו טעות. המתנה הכי חשובה שאתם יכולים להעניק לילדים שלכם היא לא עוד חוג או צעצוע יקר. המתנה הכי גדולה היא לראות את אבא ואמא אוהבים. לראות אותם מכבדים אחד את השנייה. לראות אותם שמים את הקשר ביניהם בראש סדר העדיפויות.

בית שהבסיס שלו הוא זוגיות חזקה הוא בית יציב. ילדים שגדלים בבית כזה מרגישים בטוחים. הם לומדים איך נראית מערכת יחסים בריאה. הם מבינים שאהבה דורשת השקעה. הם רואים שהעולם לא סובב רק סביבם. הם לומדים שגם להורים שלהם יש צרכים ורצונות. זהו שיעור חשוב לחיים.

לשים את הזוגיות במקום הראשון זה לא אנוכי. זה המעשה ההורי האחראי ביותר. זה כמו לשים את מסיכת החמצן על עצמך במטוס לפני שאתה עוזר לילדך. אם הזוגיות שלכם תקרוס, כל המבנה המשפחתי יתערער. אם הזוגיות שלכם תפרח, כל המשפחה תרוויח מכך.

צעדים קטנים לשינוי גדול

השאלה היא איך עושים את זה. איך מחזירים את הזוגיות למרכז כשהחיים כל כך עמוסים? זה לא דורש שינויים דרמטיים. זה דורש החלטה מודעת וצעדים קטנים ועקביים. זה דורש להחזיר הרגלים ישנים שנשכחו.

• קבעו "זמן ללא ילדים": זה לא חייב להיות יציאה מפוארת. זה יכול להיות 15 דקות אחרי שהילדים נרדמו. בלי טלפונים. בלי טלוויזיה. פשוט לשבת יחד ולדבר. שאלו שאלות שלא קשורות ללוגיסטיקה. "מה היה החלק הכי טוב ביום שלך?". "על מה אתה חושב напоследък?".
• געו אחד בשנייה: חיבוק כשחוזרים מהעבודה. יד על הכתף כשעוברים במטבח. להחזיק ידיים בהליכה קצרה בטיילת. מגע פיזי מזכיר לכם שאתם לא רק שותפים, אתם בני זוג.
• החזירו את החברות: זכרו למה התאהבתם. מה הצחיק אתכם יחד? צרו בדיחות פרטיות חדשות. שלחו הודעה מצחיקה באמצע היום. תראו אחד לשנייה שאתם חושבים עליהם גם כשאתם לא יחד.
• תכננו משהו קטן קדימה: עצם הידיעה שיש משהו לצפות לו יחד, גם אם זה רק קפה של בוקר שבת לבד במרפסת, יוצרת תחושה של צוות. זה מכניס קצת אוויר למערכת.

התהליך הזה לא תמיד קל. לפעמים, הריחוק כבר כל כך גדול עד שכל ניסיון לדבר מרגיש מביך או מוביל לוויכוח. התרגלתם כל כך לדבר רק על הילדים, ששיחה על נושא אחר מרגישה כמו ללמוד שפה חדשה. התסכול יכול להיות גדול כשמנסים לבד ומרגישים שזה לא עובד.

לפעמים כל מה שצריך זה דחיפה קטנה בכיוון הנכון. כמה שיחות ממוקדות עם מישהו מבחוץ יכולות לעשות פלאים. מישהו שיעזור לכם למצוא שוב את הדרך לדבר, להקשיב ולהתחבר. קבלת כלים פשוטים במקום קרוב ונגיש יכולה לקצר את הדרך חזרה זה לזו באופן משמעותי. להשקיע בזוגיות שלכם זו ההשקעה הטובה ביותר בעתיד המשפחה כולה.