זה מתחיל מדבר קטן. שאלה תמימה על מי אחראי למשהו בבית. מבט עייף בסוף יום עבודה. פתאום, בלי שהתכוונתם, אתם נמצאים בתוך אותו ריב ישן. המילים מוכרות, התחושה בבטן מוכרת, וגם הסוף ידוע מראש. אחד מכם יסתגר, השני יכעס, והשקט שיגיע אחר כך ירגיש כבד ומתיש. אם התחושה הזו מוכרת לכם, אתם לא לבד. אתם פשוט מנוהלים על ידי אלגוריתם.
לא, לא מדובר באפליקציה בטלפון. האלגוריתם הזה פועל בתוך מערכת היחסים שלכם. הוא מערכת של חוקים, תגובות ופעולות אוטומטיות שבניתם יחד עם הזמן, מבלי לשים לב. כמו תוכנת מחשב שרצה ברקע, הוא קובע איך תגיבו אחד לשני במצבים מסוימים. המטרה המקורית שלו הייתה טובה: לייעל את החיים, לחסוך אנרגיה וליצור הרגלים. הבעיה היא שהאלגוריתם הזה נכתב לפני שנים, והחיים שלכם השתנו מאז.
איך האלגוריתם שלכם נוצר?
חישבו על תחילת הקשר. הכל היה חדש. למדתם אחד את השנייה. כל פעולה הייתה מודעת. התאמצתם להקשיב, להתחשב, למצוא פתרונות. בתקופה הזו נכתבו שורות הקוד הראשונות של האלגוריתם שלכם. קבעתם תפקידים, ויתרתם על דברים מסוימים, והסכמתם על דרכי התנהלות. זה היה אלגוריתם פשוט ויעיל לזוג בתחילת דרכו.
אבל אז החיים קרו. הגיעה עבודה תובענית, ילדים, משכנתא, לחצים כלכליים. כל אתגר חדש הוסיף עוד שורת קוד לאלגוריתם. לעיתים קרובות, השורות האלה נוספו מתוך עייפות ותסכול. לדוגמה:
אם אני חוזר הביתה מותש מהעבודה, אז אני צריך שקט. אם בת הזוג מתחילה לדבר על בעיות, אז התגובה האוטומטית שלי היא הסתגרות.
אם אני מרגישה שכל הנטל של הבית עליי, אז אני אעיר לו על כל דבר קטן שהוא לא עושה. אם הוא שותק, אז אני ארגיש יותר לבד ואכעס יותר.
השורות האלה מצטברות. הן יוצרות לופים, מעגלים שקשה לצאת מהם. אתם כבר לא מגיבים לאדם שמולכם, אלא לאות שקיבלתם. אתם מריצים תסריט אוטומטי. אתם כבר לא בוחרים איך להגיב. האלגוריתם בוחר בשבילכם.
איך מזהים את האלגוריתם שלכם בפעולה?
השלב הראשון בשינוי הוא מודעות. אתם צריכים להפוך לצופים מהצד על הדינמיקה שלכם. בפעם הבאה שאתם מרגישים שריב מתחיל להתפתח, נסו לא להישאב פנימה. במקום זאת, שאלו את עצמכם כמה שאלות פשוטות:
מה היה הטריגר? מה הדבר הקטן שהתחיל את הכל? לפעמים זו מילה, טון דיבור, או אפילו מבט. זה בדרך כלל משהו שנראה חסר חשיבות, אבל הוא מפעיל את כל המערכת.
מה הייתה התגובה האוטומטית שלי? מה הדבר הראשון שעשיתי או אמרתי? האם התגוננתי? האם תקפתי? האם שתקתי והתרחקתי? היו כנים עם עצמכם. זו לא שאלה של אשמה, אלא של זיהוי דפוס.
מה הייתה תגובת השרשרת של בן או בת הזוג? איך הוא או היא הגיבו לתגובה שלכם? סביר להניח שגם התגובה שלהם הייתה אוטומטית. אם אתם תוקפים, הם יתגוננו. אם אתם שותקים, הם ילחצו.
איך זה תמיד נגמר? האם אתם מגיעים לפתרון? או שהריב פשוט דועך ומשאיר אחריו משקעים של כעס ומרחק? אם אתם מוצאים את עצמכם באותו מקום שוב ושוב, זיהיתם את תוצאת האלגוריתם שלכם.
המטרה כאן היא לא למצוא מי אשם. אין אשמים. יש רק תוכנה ישנה שצריך לעדכן. כשאתם מזהים את הדפוס, אתם לוקחים מהאלגוריתם את הכוח שלו. הוא עובד הכי טוב כשאתם לא מודעים לקיומו.
איך כותבים מחדש את הקוד?
לשנות הרגלים של שנים זה לא קל. האלגוריתם שלכם יעיל, גם אם הוא הרסני. המוח אוהב יעילות. לכן, שינוי דורש מאמץ מודע. החדשות הטובות הן שלא צריך לעשות מהפכה. מספיק לשנות משתנה אחד קטן במשוואה כדי לקבל תוצאה שונה לגמרי. זה כמו לתקן באג בתוכנה. שינוי קטן בקוד יכול לתקן את כל המערכת.
הכלי החזק ביותר שעומד לרשותכם הוא העצירה. ברגע שזיהיתם שהאלגוריתם התחיל לפעול, עצרו. קחו נשימה עמוקה. אם צריך, אמרו "אני צריך/ה רגע" וצאו מהחדר לדקה. העצירה הזו שוברת את הרצף האוטומטי. היא נותנת לכם הזדמנות לבחור בתגובה אחרת במקום לתת לתגובה האוטומטית להשתלט.
לאחר שעצרתם, נסו לדבר על התהליך במקום על התוכן. במקום להתווכח מי צודק בנוגע לכלים בכיור, אמרו משהו כמו: "אני מרגיש שאנחנו נכנסים שוב לוויכוח המוכר שלנו. בוא/י נעצור רגע". המשפט הזה משנה את כללי המשחק. אתם מפסיקים להיות יריבים והופכים לצוות שמתמודד יחד עם בעיה משותפת: האלגוריתם הבעייתי.
לבסוף, נסו לשנות באופן מודע את התגובה שלכם. אם אתם יודעים שהתגובה האוטומטית שלכם היא לצעוק, נסו לדבר בשקט. אם אתם נוהגים להסתגר, הכריחו את עצמכם לומר משפט אחד פשוט על מה שאתם מרגישים, למשל "אני מרגיש מוצף כרגע". הפעולה הקטנה והלא צפויה הזו תכניס "באג" חיובי למערכת. בן או בת הזוג לא ידעו איך להגיב לתגובה החדשה, והמעגל האוטומטי יישבר.
ארבעה צעדים מעשיים לעדכון האלגוריתם הזוגי:
- זיהוי הטריגר: הבינו מהי הפעולה הקטנה שמציתה את הריב הקבוע.
- עצירה מודעת: קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מגיבים באופן אוטומטי.
- שינוי התגובה: עשו במכוון משהו אחד קטן אחרת מהרגיל.
- דיבור על הדפוס: אמרו "אנחנו שוב נופלים לדפוס הזה" במקום "את/ה תמיד...".
התהליך הזה דורש תרגול. יהיו פעמים שתצליחו ופעמים שתישאבו בחזרה להרגלים הישנים. זה טבעי. המפתח הוא לא להתייאש. כל פעם שאתם מצליחים לעצור את האלגוריתם, אתם מחלישים אותו ומחזקים את הקשר שלכם.
לפעמים, קשה לראות את הקוד כשאתם נמצאים עמוק בתוך המערכת. הדפוסים כל כך מושרשים שהם מרגישים כמו חלק מכם. במצבים כאלה, זוג עיניים חיצוני יכול לעשות את כל ההבדל. שיחה עם גורם מקצועי, מישהו אובייקטיבי וקרוב שמבין את הדינמיקות האלה, יכולה להאיר את הנקודות שאתם מפספסים. לעיתים, תהליך קצר וממוקד מספיק כדי לזהות את הבאגים המרכזיים באלגוריתם שלכם ולתת לכם כלים פשוטים כדי להתחיל לכתוב אותו מחדש, בצורה שתתאים למי שאתם היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה