השעה תשע בערב. הבית סוף סוף שקט. הילדים ישנים במיטות שלהם. אתם נושמים לרווחה. זה הזמן שלכם. אתם מתיישבים על הספה, אחד ליד השנייה. השקט נמשך דקה, אולי שתיים. ואז זה מתחיל. "לא שמת את הכלים במדיח?". משפט קטן. תמים לכאורה. אבל הוא פותח פתח. "לא היה לי זמן, הייתי צריך לעזור עם המקלחות". והנה, אתם שוב שם. בתוך ריב. ריב על כלים, על כביסה, על מי יעיר את הילד בלילה אם הוא יתעורר. ריב על עייפות, על תסכול, על מי עושה יותר. אתם הולכים לישון כועסים. קמים בבוקר מרוחקים. המעגל הזה מוכר לכם?
אתם לא לבד. זוגות רבים חווים בדיוק את אותו הדבר. הם מנהלים את היום בצורה יעילה. הם מתפקדים כצוות הורים מצוין. אבל ברגע שהילדים נרדמים, משהו נסדק. המתח שהצטבר כל היום מוצא פורקן. דווקא בזמן שאמור להיות זמן לזוגיות, הכל מתפרק. והסיבה היא לא הכלים בכיור. הסיבה היא טעות אחת, כמעט בלתי נראית, שאתם עושים מהרגע שהפכתם להורים.
המעבר הלא מודע מ"זוג" ל"צוות ניהול"
תחשבו על הזוגיות שלכם לפני הילדים. דיברתם. צחקתם. יצאתם. חלקתם חלומות. הייתם שני אנשים שבחרו להיות יחד. כשהגיעו הילדים, קרה משהו טבעי ונכון. הפכתם להורים. התחלתם לנהל יחד את הפרויקט המורכב והמדהים ביותר בעולם: גידול משפחה. אתם מנהלים זמנים, משימות, חוגים, בדיקות רופא, קניות בסופר. אתם מתאמים, מתזמנים ומבצעים. אתם הפכתם לצוות ניהולי יעיל.
וכאן בדיוק נמצאת הטעות. אתם הפכתם לצוות ניהולי כל כך טוב, ששכחתם להיות זוג. "מצב הורים" השתלט על כל חלקה טובה. התקשורת שלכם הפכה להיות כמעט כולה לוגיסטית. השיחות עוסקות ב"מה צריך לעשות", "מי לוקח", "מתי קובעים" ו"למה לא עשית". אתם מדברים אחד עם השנייה כמו שני מנהלי משמרת במפעל. אתם מסתכלים על בן או בת הזוג ורואים את השותף שלכם למשימה, לא את השותף שלכם לחיים.
הריבים בלילה הם התוצאה הישירה של המעבר הזה. כל היום אתם פועלים מתוך רשימת משימות. אתם עייפים, שחוקים ומרגישים שלא רואים אתכם. בלילה, כשיש סוף סוף הזדמנות לחיבור, הגוף והנפש שלכם עדיין נמצאים ב"מצב הורים". אתם לא יודעים איך לחזור להיות "זוג". לכן, אתם ממשיכים לדבר בשפה היחידה שאתם מתרגלים כל היום: שפת הניהול והמשימות. משם, הדרך לביקורת, אשמה ותסכול היא קצרה מאוד.
איך יוצאים ממצב "צוות ניהול"?
הפתרון אינו דורש שינוי גדול. הוא לא דורש בייביסיטר או יציאות גרנדיוזיות שאין לכם כוח אליהן. הפתרון דורש החלטה קטנה ומודעת. החלטה לייצר בכל יום "אזור מפורז" מהורות. חלון זמן קצר שבו אסור לדבר על לוגיסטיקה. חלון זמן שמוקדש רק לכם, כזוג.
הרעיון הוא פשוט. אתם צריכים לתרגל מחדש את שריר הזוגיות. כמו שריר שלא משתמשים בו והוא מתנוון, כך גם הקשר הזוגי. צריך לאמן אותו כל יום, אפילו לדקות ספורות, כדי שיחזור להיות חזק וגמיש. הריבים בלילה הם סימן שהשריר הזה חלש מאוד וכואב.
התרגיל המעשי: "עשר הדקות שלכם"
זהו תרגיל פשוט שכל זוג יכול ליישם, החל מהערב. הוא דורש רק עשר דקות והסכמה של שניכם.
אחרי שהילד האחרון נרדם, ולפני שאתם פונים למסכים, לכלים או לסידורי הבית, אתם יושבים יחד. על הספה, במרפסת, איפה שנוח לכם. אתם מכוונים טיימר לעשר דקות. בעשר הדקות האלה, יש כלל אחד ברור: אסור לדבר על הילדים, על הבית, על עבודה או על כל משימה אחרת. כל מה שקשור לניהול, נשאר מחוץ לשיחה.
אז על מה כן מדברים? הנה כמה הצעות להתחלה:
- שתפו משהו אחד קטן וטוב שקרה לכם היום. לא משהו גדול. אולי שיחה נחמדה עם לקוח, אולי שיר ששמעתם ברדיו, אולי קפה טעים במיוחד שהכנתם לעצמכם.
- דברו על זיכרון משותף. "זוכרת את הפעם ההיא שטיילנו בצפון?". "זוכר את הסרט הראשון שראינו יחד?".
- שאלו שאלה שאינה קשורה למשימה. "מה הדבר שהכי הצחיק אותך השבוע?". "אם היה לך יום חופש שלם רק לעצמך, מה היית עושה?".
- תכננו משהו קטן וכיפי לעתיד הקרוב. לא חופשה בחו"ל. משהו פשוט. הליכה בטיילת בסוף השבוע, להכין יחד ארוחת ערב שאתם אוהבים, לראות פרק בסדרה בלי טלפונים ביד.
בהתחלה זה עלול להרגיש מאולץ. אולי יהיו שתיקות מביכות. זה טבעי. אתם לומדים מחדש שפה ששכחתם. המטרה היא לא לנהל שיחת עומק פילוסופית בכל ערב. המטרה היא פשוט להיות יחד, בלי משימות ברקע. המטרה היא להסתכל אחד על השנייה ולזכור את האדם שבחרתם, לא רק את המנהל השני בצוות.
ההשפעה המצטברת של שינוי קטן
עשר הדקות האלה הן כמו הפקדה קטנה לחשבון הבנק הזוגי שלכם. כל יום אתם מפקידים עוד קצת. בהתחלה לא תרגישו הבדל גדול. אבל עם הזמן, היתרה בחשבון תגדל. אתם תבנו מחדש מאגר של קרבה, חברות ורצון טוב.
כשתסיימו את עשר הדקות ותפנו לשיחה על הכלים או על סידורי הבוקר, תגלו משהו מעניין. הטון של השיחה ישתנה. אתם כבר לא תדברו ממקום של תסכול ועייפות. תדברו ממקום של שותפות מחודשת. אתם תדברו עם החבר שלכם, עם בת הזוג שלכם. יהיה לכם יותר קל למצוא פתרונות. יהיה לכם פחות צורך "לנצח" בריב. כי תזכרו שאתם באותו הצד.
המעבר הזה מ"צוות ניהול" חזרה ל"זוג" הוא המפתח לשקט שלכם בערבים. הוא המפתח להחזרת החברות והאינטימיות לקשר. זהו שינוי קטן, אבל הוא יוצר אפקט גדול לאורך זמן.
לפעמים, גם התחלת תרגיל כזה מרגישה כמו משימה בלתי אפשרית. לפעמים, דפוסי התקשורת הישנים חזקים מדי, והפער שנפער גדול מדי. קשה למצוא את המילים הנכונות לבד. במצבים כאלה, הכוונה חיצונית יכולה לעזור. שיחות ממוקדות וקצרות יכולות לתת לכם את הכלים הראשונים כדי לבנות מחדש את הגשר. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו קרוב שיזכיר לכם איך לדבר שוב באותה השפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה