השעה תשע בערב. הבית סוף סוף שקט. הכלים במדיח, הכביסה מקופלת, הילדים ישנים. אתם צונחים על הספה. כל אחד עם הטלפון שלו. אתם מחליפים כמה מילים על המורה של הקטן או על החוג של הגדולה. ואז שקט. אתם יושבים אחד ליד השנייה, אבל מרגישים רחוקים. מכירים את זה? התחושה הזאת שאתם שותפים טובים לניהול "פרויקט הילדים", אבל שכחתם להיות בני זוג.
יש חוק אחד, לא כתוב, שבבסיס כל זוגיות טובה. כשהילדים מגיעים, רובנו שוברים את החוק הזה בלי לשים לב. אנחנו עושים את זה מתוך כוונות טובות. מתוך אהבה אינסופית לילדים. אבל השבירה הזאת פוגעת בנו, ובסוף גם פוגעת בהם.
החוק: הזוגיות שלכם היא הבסיס
החוק פשוט מאוד: הקשר הזוגי שלכם הוא הבסיס של הבית. הוא היסודות. הילדים, חשובים ואהובים ככל שיהיו, הם הקומות שבונים על היסודות האלה. אם היסודות רעועים, כל הבניין בסכנה. רובנו חושבים הפוך. אנחנו חושבים שאם נשקיע את כל האנרגיה בילדים, הכל יהיה בסדר. אנחנו שמים את צורכי הילדים לפני הצרכים שלנו, ולפני צורכי הזוגיות. זה מרגיש כמו הדבר הנכון לעשות. להיות "הורים טובים". אבל כאן הטעות מתחילה.
כשהופכים להורים, הזהות שלנו משתנה. אנחנו "אבא של" ו"אמא של". אנחנו מדברים על קניות, הסעות, שיעורי בית. השיחות העמוקות מתחלפות בשיחות ניהול. החיבוק הספונטני מתחלף ב"תעביר לי את הבקבוק". אנחנו הופכים לצוות תפעולי מעולה. אבל צוות תפעולי הוא לא זוג אוהב.
למה אנחנו שוברים את החוק הזה?
זה קורה באופן טבעי. אנחנו מתוכנתים לדאוג לצאצאים שלנו. החברה מעודדת אותנו להקריב את עצמנו למען הילדים. יש תחושת אשמה אם אנחנו לוקחים זמן לעצמנו, או לזוגיות. "איך תצאי עכשיו? הילד בדיוק צריך אותך". אנחנו מפחדים שיחשבו שאנחנו הורים אנוכיים.
העייפות גם היא גורם משמעותי. אחרי יום שלם של עבודה, ריצות, בישולים וסיפור לפני השינה, למי יש כוח להשקיע בזוגיות? הרבה יותר קל לבהות בטלוויזיה או לגלוש בטלפון. זה דורש פחות מאמץ. כך, יום רודף יום, ושבוע רודף שבוע. הפער ביניכם גדל לאט לאט, עד שיום אחד אתם מסתכלים על האדם שיושב לידכם ותוהים לאן נעלם הקשר שהיה לכם.
המחיר של יסודות חלשים
כשמזניחים את הבסיס הזוגי, כולם משלמים מחיר. אתם מתחילים להרגיש בודדים בתוך הקשר. מתפתחת תחושת טינה. צד אחד מרגיש שהוא נותן יותר. הצד השני מרגיש לא מוערך ולא נראה. מריבות קטנות על דברים טכניים הופכות לפיצוצים גדולים. כי המריבה היא לא באמת על מי ישטוף כלים. היא על חוסר תשומת הלב, על הריחוק.
והילדים? הם מרגישים הכל. ילדים לא צריכים הורים מושלמים. הם צריכים הורים עם קשר חזק ויציב. זה נותן להם ביטחון. זה המודל שלהם לזוגיות בעתיד. כשהם רואים הורים שמדברים בכבוד, שמחייכים אחד לשנייה, שמחזיקים ידיים, הם לומדים מהי אהבה. כשהם חיים בבית מתוח ושקט, הם לומדים שזוגיות היא עול. ההשקעה בזוגיות היא לא אנוכיות. היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לילדים שלכם.
איך בונים מחדש את הבסיס?
החדשות הטובות הן שאפשר לתקן. זה לא דורש חופשות יקרות או שינויים דרמטיים. זה דורש החלטה מודעת ופעולות קטנות ועקביות. המטרה היא להחזיר את "אנחנו" למרכז, לצד "אמא" ו"אבא".
שלושה הרגלים קטנים שמחזירים את ה"ביחד"
- זמן דיבור בלי הפרעות. קבעו עשר דקות בכל יום. רק שניכם. בלי טלפונים, בלי טלוויזיה. דברו על היום שלכם, על חלום שחלמתם, על משהו שמצחיק אתכם. הנושא לא חשוב. מה שחשוב הוא ההקשבה והנוכחות. תתפלאו כמה עשר דקות כאלה יכולות לשנות.
- מגע לא מיני. תחזיקו ידיים כשאתם רואים סרט. תנו חיבוק ארוך כשאתם חוזרים הביתה. שימו יד על הכתף בזמן שאתם מדברים. מגע פיזי יוצר קרבה מיידית. הוא מזכיר לגוף ולנפש שאתם קרובים, שאתם צוות.
- פרגון והערכה. שימו לב לדברים הקטנים. "תודה שזכרת לקנות חלב". "ראיתי כמה יפה שיחקת עם הילדה". "האוכל היה ממש טעים היום". כשאנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו, קל לנו יותר לתת בחזרה. זה יוצר מעגל חיובי של נתינה.
זה לא תמיד קל להתחיל. לפעמים, אחרי שנים של ריחוק, השיחות מרגישות מאולצות. לפעמים המגע מרגיש מוזר. זה בסדר. תתחילו בקטן. אל תצפו שהכל ישתנה ביום אחד. המטרה היא לבנות הרגל חדש. הרגל של השקעה בזוגיות.
תמצאו את הרגעים שלכם. זה יכול להיות קפה של רבע שעה ביחד בבוקר לפני שהילדים קמים. זה יכול להיות ישיבה קצרה במרפסת עם הבריזה מהים אחרי שהם נרדמים. העיקר הוא הכוונה. הכוונה להראות אחד לשנייה: "אתה חשוב לי. את חשובה לי. אנחנו חשובים לי."
לפעמים, הפער מרגיש גדול מדי. ההרגלים הישנים חזקים מדי, וקשה לשבור אותם לבד. במצבים כאלה, שיחה עם איש מקצוע יכולה לעשות פלאים. לפעמים צריך רק הכוונה קצרה, מישהו חיצוני שיעזור לכם לראות את הדרך חזרה אחד אל השנייה. זה לא סימן לחולשה, אלא סימן לכך שהזוגיות שלכם חשובה לכם מספיק כדי להילחם עליה. אפשר למצוא עזרה כזאת ממש קרוב לבית, ולהתחיל בתהליך קצר וממוקד כדי לבנות מחדש את היסודות.
הילדים שלכם יגדלו ויעזבו את הבית. בסוף היום, תישארו אתם, שניכם. בניית בסיס זוגי חזק היום היא ההשקעה הטובה ביותר בעתיד המשותף שלכם, ובעתיד של כל המשפחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה