אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו הכל. אנחנו רושמים אותם לחוג הכי טוב. קונים להם את האוכל הכי בריא. דואגים שיהיו להם חברים טובים ושיצליחו בבית הספר. אנחנו משקיעים המון אנרגיה, זמן וכסף כדי לבנות להם עתיד טוב. אנחנו רוצים שיהיו חזקים. שיהיו בעלי חוסן נפשי. שיוכלו להתמודד עם אתגרי החיים.
אבל רוב הזמן, אנחנו מחפשים את החוסן הזה במקומות הלא נכונים. אנחנו חושבים שעוד חוג או עוד שיעור פרטי יעשו את העבודה. אנחנו מפספסים את המקום האמיתי שבו נבנה החוסן של הילדים שלנו. המקום הזה נמצא ממש מול העיניים שלנו. הוא נמצא בסלון, במטבח, בחדר השינה. הוא נמצא באינטראקציה ביניכם, ההורים.
הזוגיות שלכם היא הבית הרגשי של הילד
תחשבו על הבית שלכם. הוא לא רק קירות ובטון. הוא המרחב הרגשי שהילדים שלכם גדלים בו. והזוגיות שלכם היא מזג האוויר בתוך הבית הזה. כשהזוגיות טובה, יציבה ומכבדת, מזג האוויר בבית נעים. יש שמש. יש תחושת ביטחון. הילד יודע למה לצפות. הוא מרגיש רגוע. המוח שלו פנוי ללמוד, לשחק ולהתפתח.
כשהזוגיות נמצאת במשבר, במתח או בריחוק, מזג האוויר בבית סוער. יש עננים כבדים, לפעמים ברקים ורעמים. הילד חי בדריכות מתמדת. הוא לא יודע מתי תתחיל הסערה הבאה. המוח שלו עסוק כל הזמן בהישרדות רגשית. אין לו פניות אמיתית להיות ילד.
חוסן נפשי לא נבנה כשאנחנו אומרים לילד "תהיה חזק". חוסן נבנה כשהילד מרגיש שיש לו בסיס בטוח לחזור אליו. כשהוא יודע שגם אם הוא נופל בחוץ, בבית יש שני הורים שהם צוות. שהם עוגן יציב בעולם. הבסיס הבטוח הזה הוא מערכת היחסים ביניכם.
ילדים לומדים ממה שהם רואים, לא ממה שאומרים להם
אתם יכולים להגיד לילדים שלכם אלף פעם שחשוב לדבר בכבוד. אבל אם הם רואים אתכם מדברים אחד לשנייה בחוסר כבוד, זה מה שהם ילמדו. אתם יכולים להסביר להם איך פותרים בעיות, אבל אם הם רואים אתכם צועקים וטורקים דלתות, זה מה שהם יפנימו. הזוגיות שלכם היא השיעור הכי חשוב שהם ילמדו אי פעם על אהבה, תקשורת, פתרון קונפליקטים ושיתוף פעולה.
הם רואים איך אתם מתמודדים עם תסכול. הם רואים אם אתם יודעים לבקש סליחה. הם רואים אם אתם תומכים זה בזו ברגעים קשים. הם רואים אם אתם יודעים לצחוק יחד. כל אינטראקציה קטנה ביניכם היא חומר לימוד עבורם. הם סופגים הכל, גם כשנדמה לכם שהם לא שמים לב.
השאלה החשובה היא לא "האם אנחנו רבים מול הילדים?". השאלה החשובה היא "איך אנחנו רבים מול הילדים?". האם אנחנו מראים להם שאפשר לא להסכים ועדיין לאהוב? שאפשר לכעוס ועדיין לכבד? שאחרי כל ויכוח אפשר למצוא את הדרך חזרה?
זה לא דורש מחוות גדולות, אלא הרגלים קטנים
השקעה בזוגיות לא חייבת להיות חופשה בחו"ל או מתנות יקרות. רוב העבודה האמיתית קורית ברגעים הקטנים של היום יום. האופן שבו אתם אומרים בוקר טוב. המבט שאתם מחליפים מעל הראש של הילדים. השאלה "איך עבר עליך היום?" וההקשבה האמיתית לתשובה.
ההחלטה לשים את הטלפון בצד כשהשני מדבר. ההצעה להכין קפה. המילה הטובה על משהו קטן. הדברים האלה נראים שוליים, אבל הם אלה שמרכיבים את תחושת הביטחון של הילדים שלכם. הם רואים אתכם, ההורים, דואגים זה לזו. הם לומדים מזה שדאגה ואכפתיות הן הבסיס לכל קשר אנושי בריא.
חיזוק הקשר הזוגי הוא המעשה ההורי היעיל ביותר שאתם יכולים לעשות. הוא משפיע על הילדים שלכם יותר מכל חוג, צעצוע או שיעור. כשהזוגיות חזקה, אתם כהורים רגועים יותר. יש לכם יותר סבלנות. אתם מתפקדים טוב יותר כצוות. כל האנרגיה שמתבזבזת על מריבות ומתחים, יכולה להיות מופנית לגידול הילדים באווירה שלווה ותומכת.
שלוש פעולות פשוטות להתחיל איתן עוד היום
לא צריך מהפכות. מספיק להתחיל בצעדים קטנים ומודעים. הנה שלוש דוגמאות פשוטות שיכולות ליצור שינוי גדול באווירה בבית:
- הערכה יומית: פעם ביום, אמרו תודה על משהו ספציפי. "תודה שהורדת את הכלים מהמדיח" או "תודה שהקשבת לי קודם". זה מראה שאתם רואים את המאמץ של השני.
- חמש דקות של שיחה: לא על הילדים, לא על החשבונות. חמש דקות שבהן כל אחד מספר משהו מהיום שלו, והשני רק מקשיב. בלי עצות, בלי ביקורת. רק הקשבה.
- מגע מכוון: חיבוק שנמשך עשר שניות במקום שתי שניות. החזקת ידיים כשאתם רואים טלוויזיה. ליטוף על הכתף כשאתם חולפים זה על פני זו במטבח. מגע פיזי מחזק את הקשר ומוריד מתח.
לפעמים, עם כל הלחץ מסביב, קשה למצוא את הדרך חזרה לבד. דפוסים ישנים משתלטים והתקשורת נתקעת. זה טבעי. אף אחד לא לימד אותנו איך לנהל זוגיות תחת עומס החיים. לפעמים, שיחה קצרה עם איש מקצוע, במקום קרוב ונגיש, יכולה לתת את הכלים המדויקים שצריך. זה לא חייב להיות תהליך ארוך. לפעמים מספיק מיקוד קצר כדי לחזור למסלול הנכון, עבורכם ועבור הילדים שלכם.
המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לילדיכם אינה חומרית. היא האהבה, הכבוד ושיתוף הפעולה שאתם מראים זה לזו. זהו היסוד שעליו ייבנה החוסן שלהם לכל החיים.
